זה לא קשור להסרת קנצלר – מדובר על No10 שמשתלטת

                        
                             

אין שום דבר חסר תקדים באובדן קנצלר.

ראשי ממשלות רבים אחרים הושטו להם – הידוע ביותר, מרגרט תאצ’ר, שנפטרה מג’פרי האו וניג’ל לוסון כשהיא חשה שהם הגיחו את התועלת שלהם או הפכו למכשול.

     

 

 

והרבה לפניהם.

הרולד מקמילן הסיר את סלווין לויד כשהרגיש שהקאנצלר שלו עומד בדרך של “מקף הצמיחה” שלו.

אז מדוע להיפטר מסג’יד ג’וויד שונה? להלן מספר סיבות.

                                 

                         

 

ראשית, לכל הצ’אטים על ההבדלים בין מספר 10 למספר 11, אינני יכול לחשוב על קנצלר אחר בזיכרון האחרון שהיה די מבריק ובלתי מעורער בפני ראש ממשלה מאשר סג’יד ג’וויד.

         

 

 

נכון: הוא הציג חוקי תקציב קשוחים יחסית במניפסט שעשוי להגביל את יכולתה של הממשלה להוציא על שירותים ציבוריים בשנים הבאות.

   
     

עוד מפוליטיקה

     

  •            
                 

    סג’יד ג’וויד על התפטרות מזעזוע כקאנצלר: בוריס ג’ונסון לא השאיר לי ‘ברירה’ אלא לפרוש

               
             

  •          

  •            
                 

    השווקים שהמרצה כי קנצלר חדש יהיה כסדר גדול

               
             

  •          

  •            
                 

    RBS לסיום מימון הפחם עד שנת 2030, ראש הממשלה לשעבוד

               
             

  •          

  •            
                 

    JCB מקצרת את שעות העבודה עבור 4,000 עובדים בבריטניה בזמן שנגיף קורונאב פוגע בספקים

               
             

  •          

  •            
                 

    פורד מתכוון לעתיד מעבר למנוע הבעירה

               
             

  •          

  •            
                 

    הבוס של ברקליס מתמודד עם בדיקה על ‘קשרים היסטוריים’ לג’פרי אפשטיין

               
             

  •      

 

 

עם זאת לא היה שום סימן לכך שהוא לא היה מכופף אותם כנדרש כדי להבטיח הוצאות נוספות בשנים הבאות.

   
         Chancellor of the Exchequer, Nigel Lawson, after raising UK interest rates, the tenth rise in base rates in less than a year.  24/5/1989

       

תמונה:
          מרגרט תאצ’ר מחלקה עם קנצלריתה נייג’ל לוסון
       

 

בפנתיאון הגדול של הקנצלרים, הוא לא נראה כמו קוץ בצד ראש הממשלה.

נייג’ל לוסון הוא לא היה, קל וחומר גורדון בראון.

בקיצור, חיסולו נראה כמו אכזריות או פרנאויה מצד מספר 10.

שנית, התזמון מאוד מביך בלשון המעטה.

התקציב הוא בפחות מחודש – וזה לא תקציב רגיל.

התקציב הוא שיגדיר כהונה פרלמנטרית. העבודה על זה די התקדמה.

     
         

               
                         
                             
                               

                         

                     

                     

             


                 
“שום שר שמכבד את עצמו לא יקבל”
                 

 

 

Rishi Sunak היה מעורב כך שההפרעה עשויה להיות לא אדירה.

עם זאת – וזו הנקודה הבאה – לא מדובר רק בסילוקו של קנצלר.

מדובר באסטרטגיה מספר 10 “להחזיר את השליטה” על קבלת ההחלטות הכספיות.

זה קשור להרוג או לעמעם של “השקפת האוצר” הנוטה להמליץ ​​על אילוץ ולא על התפשטות.

אז זה עשוי להיות בעל השלכות פיסקליות משמעותיות.

אתה מבין את זה כשאתה מסתכל על התגובה בשוק ההלוואות הממשלתיות כיום.

   
         Britain's newly appointed Chief Secretary to the Treasury Rishi Sunak leaves 10 Downing Street in London on July 24, 2019. - Boris Johnson took charge as Britain's prime minister on Wednesday, on a mission to deliver Brexit by October 31 with or without a deal. (Photo by Tolga AKMEN / AFP)        (Photo credit should read TOLGA AKMEN/AFP/Getty Images)

       

תמונה:
          רשי סונק היה מעורב בהכנת התקציב
       

 

שיעורי הריבית על חובות ממשלתיים בבריטניה שנרשמו לאחר שהתברר שסג’יד ג’אוויד עוזב – לא די בכך, אלא שתשלום עבור הזרם הנוסף על השקעות ושירותים יהיה יקר יותר.

כך או כך, זה מסמל את המשקיעים מהמר כי עומדת להונפק נתח חוב ממשלתי נוסף.

בלב ליבו של זה קרב מוסדי בין דומיניק קאמינגס למבנה הכוח של ווייטהול, שם האוצר הוא הראשון בין שווים.

היום זה לא סוף המלחמה ההיא, או ראשית הסוף.

מאבקי הכוח המוסדיים הללו עמוקים מאוד. במובן מסוים הם מגדירים ממשל בבריטניה.

החלטות המדיניות לאורך מאות שנים עוצבו על ידי המתיחות בין משרד ראש הממשלה הנחוש לבזבז לבין האוצר, אשר נחוש לשמור עליו תחת שליטה.

מר קאמינגס הוא גם לא האדם הראשון שניסה לקבל את השקפת האוצר.

   
         The Bank of England

       

תמונה:
          האם יכולה להיות תקיפה על עצמאות בנק אנגליה?
       

 

דברים מסוג זה חוזרים להרולד וילסון, ואכן לפני כן.

אבל הנה העניין: רוב המאמצים הללו נכשלו.

האוצר התגלה מחדש כאילו לא היה בעל השפעה רבה מאי פעם.

האם סביר להניח שמר קאמינגס יצליח מאשר קודמיו במהלך העשורים?

בלי קשר, השאלה המעניינת שכדאי לשאול אותה כעת היא הבאה: אם אתה מניח שרישי סונק יאפשר למספר 10 לזלוג כמה שהם רוצים, מי הופך לשחקן החשוב ביותר בכלכלה הבריטית?

קדימה את אנדרו ביילי, מושל בנק אנגליה המונה לאחרונה – שמונה על ידי סג’יד ג’וויד, אך עדיין נכנס לתפקידו.

אם דומיניק קאמינגס יצליח לעמעם את השקפת האוצר, הקרב הבא יהיה עם הבנק ועם נגידו החדש שיהיו חייבים להעלות את הריבית אם הממשלה תתפוצץ ואם זה יניע את האינפלציה.

האם ייתכן שהפרק הבא יהיה תקיפה על עצמאות בנק אוף אנגליה?

                         

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תגובות פייסבוק

תגובות חשבון וורדפרס

כתיבת תגובה